בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט (2003) בע"מ ואח' נ' אילון נהיגה מתקדמת בע"מ ואח'

החלטה

1.עניינן של תביעה זו ותביעה שכנגד לה, הוא בזכויות שיש למי מהצדדים בספר ההכנה הרשמי של משרד התחבורה לבחינות הנהיגה העיוניות (להלן: "ספר ההכנה").

2.התובעות 1 ו- 2 עוסקות בהוצאה לאור ובהפצת ספרים. התובעת 2 זכתה במכרז מס' 33/2003 של משרד התחבורה מדצמבר 2003 (להלן: "המכרז") לכתיבה, עריכה, הוצאה לאור והפצה של ספר ההכנה. מכוחו של המכרז, נכרת הסכם בין הנתבעת 5 לבין התובעת 2 (להלן: "ההסכם"), לפיו התחייבה התובעת 2 לערוך ולהוציא לאור את ספר ההכנה הרשמי, בתמורה לזכות שניתנה לה לעשות שימוש בספר לצורך הפצתו ומכירתו בהתאם לחוזה.

הנתבעת 1 היא חברה העוסקת בפיתוח, הוצאה לאור, שיווק והפצה של חומרי לימוד למבחני נהיגה עיוניים, אשר בין היתר, מפעילה אתר אינטרנט בכתובתwww.nehiga.co.il (להלן: "אתר נהיגה"). הנתבע 2 הינו מרצה ומורה לנהיגה ומשמש כמנהלה של הנתבעת 1 ואילו הנתבעת 3 היא בעלת המניות בה. הנתבע 4 הינו הגוף המייצג את מורי הנהיגה בישראל ופועל לטובתם.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, מכוח הסכמתו, ידיעתו והרשאתו של משרד התחבורה, הוענק לתובעת 1 רישיון ייחודי לפיו הוקנתה לה זכות ההפצה הבלעדית של ספר ההכנה.

התובעות טוענות כי הנתבעים מפירים את רישיונה הייחודי בספר ההכנה, בכך שהם מפיצים ערכת לימוד אחרת, תוך ציון העובדה כי ערכה זו מותאמת למבחן התיאוריה החדש של משרד התחבורה, על אף שידוע להם כי הזכות הבלעדית להפצת ספר ההכנה הרשמי של משרד התחבורה מצויה בידי התובעות. התובעות טוענות כי הנתבעים מפיצים את ערכת הלימוד המפירה כשהיא מכילה למעשה את ספר ההכנה במלואו וכלשונו, תוך הכנסת שינויים מזעריים כגון שינוי סדר המילים בשאלות ובתשובות ועל ידי שימוש במילים נרדפות.

4.הנתבעים הכחישו את טענות התובעות ולטענתם אין לתובעות כל עילה או יריבות נגדם. נטען כי מעולם לא ניתן לתובעות רישיון ייחודי כהגדרתו בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 וכי הזכות להפצת ספר ההכנה אינה נמנית על הזכויות המוגנות בחוק זה. על פי ההסכם בין התובעת 2 לנתבעת 5, כל זכויות היוצרים בספר ההכנה שייכות לנתבעת 5, מדינת ישראל - משרד התחבורה, למעט – זכות השימוש בספר לצורך הפצתו, אשר ניתנה מלכתחילה לתובעת 2 ולא לתובעת 1. זכות זו אינה ניתנת להעברה לאחר על פי תנאי המכרז וההסכם ומכל מקום תוקפו של ההסכם פג ועמו פגו זכויותיה של התובעת 2, ככל שהיו כאלה. נטען כי הנתבעת 5 מעולם לא הגבילה את הפצתם של ספרי לימוד אחרים וכי ממילא רשאית הנתבעת 1 להפיץ ולשווק את ספרי הלימוד שלה מבלי להיזקק לרשות או היתר מטעם מי מהתובעות או מהנתבעת 5.

הנתבעים הוסיפו וטענו כי הם בעלי זכויות היוצרים בכל השאלות, האיורים ותוכן ספרי הלימוד שהם מפיצים וכי התובעת 1 היא זו אשר העתיקה שאלות אלה והפירה את זכויות הנתבעים בהן. בגין הפרה זו הגישו הנתבעים 1 ו-2 תביעה שכנגד.

5.לבקשת הצדדים, הוחלט לפצל את הדיון, כך שתחילה תינתן הכרעה בשאלת תוקפו של ההסכם אשר נכרת בין התובעת 2 לנתבעת 5. ככל שיקבע כי פג תוקפו של ההסכם, הרי שעמו פגו זכויות ההפצה הבלעדיות שניתנו לתובעת 2 וכפועל יוצא מכך יש להורות על דחיית התובענה על הסף. ככל שיקבע כי ההסכם עודנו בתוקף, הרי שאז יש להורות על המשך ההליך, בו תידון ותוכרע שאלת זכויות הצדדים והפרתן – אם אכן הופרו.

6.על פי תנאי המכרז וההסכם מכוחו, אורכה של תקופת ההתקשרות היא לשנתיים מיום חתימתו של הסכם המכרז. עם זאת, למדינה שמורה הזכות להאריך את תקופת ההתקשרות מידי שנה, בשנה נוספת, ובסך הכל בתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות. אין מחלוקת בין הצדדים על כי המדינה מימשה את זכותה להאריך את תקופת ההתקשרות בשנה אחת נוספת, וזאת בהודעה בכתב מיום 08/02/07. לפיכך, הוארכה תקופת ההתקשרות עד לתום השנה השלישית מיום חתימת ההסכם – עד ליום 16/02/08. המחלוקת שבין הצדדים נטושה ביחס לשנת האופציה הרביעית.

לפי שיטת התובעת תקופת ההתקשרות הוארכה לשנה הרביעית ואף הובעה כוונת המדינה להאריכה בשנתיים נוספות מעבר לאופציות הנתונות לה על פי ההסכם. לשיטת הנתבעים, לא מולאו תנאי ההסכם באשר לאופן הארכת תקופת ההתקשרות ועל כן תוקפו של ההסכם פג ביום 17/02/08. הנתבעת 5 הביעה בהודעה מטעמה את עמדתה לעניין אורכה של תקופת ההתקשרות ולשיטתה, תוקפו של ההסכם הוארך גם לשנתו הרביעית, לפי החלטת ועדת המכרזים, כך שבסיכומו של דבר תקופת החוזה כולו היתה ארבע שנים ממועד חתימתו. עם זאת, ציינה הנתבעת 5 כי "החלטת וועדת המכרזים לא עוגנה בהחלטה רשמית והליך האישור לא הושלם עד תום".

7.תנאי המכרז וההסכם שנכרת מכוחו קבעו את זכותה של הנתבעת 5 להאריך את תקופת ההסכם, זאת בהתאם להוראת הדין התקפה באותה עת, היא תקנה 3(27) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, אשר קבעה כך:

"3.התקשרות משרד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא אחת מאלה:

...

(27)התקשרות למימוש זכות ברירה של משרד הכלולה בחוזה שנכרת בעקבות מכרז; התקשרות כאמור לאחר תום שלוש שנים ממועד כריתת החוזה בו היא כלולה, טעונה אישור ועדת המכרזים".

בהתאם, קובע סעיף 6.2 בהסכם מספר תנאים באשר לאופן הארכת תקופת ההתקשרות וזו לשונו:

"הממשלה שומרת לעצמה את הזכות להאריך את תקופת ההתקשרות מידי שנה בשנה נוספת, ובסך הכל בתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות.

הארכת תקופת ההתקשרות תיעשה באמצעות הודעה בכתב מאת הממונה וחשב המשרד חודשיים לפני תום תקופת ההתקשרות.

יובהר כי הארכת תקופת ההתקשרות לאחר תום שלוש שנים ממועד חתימת החוזה טעונה אישור ועדת המכרזים"

מדובר ברשימת דרישות מצטברות הכוללת הודעה בכתב; חתומה בידי הממונה וחשב המשרד; חודשיים לפני תום תקופת ההתקשרות; ההארכה טעונה אישור של וועדת המכרזים.